פלאשבק בבית הבית הראשון שלנו

אנו עוברים בסוף השבוע הקרוב. כמו גם זה סוג של משוגע. מבחינה רגשית, פיזית, לוגיסטית. אני מוצף לחלוטין. עם זאת, מכיוון שאתה לא יכול לצפות בילדים שלי בזמן שאני מגדיר מדרסי דלת, בואו נדבר על הרגשות שלי.

שבע כמו גם לפני חצי שנים, ALEC כמו גם עברתי לבונגלו הנוכחי שלנו בגודל 1200 מטר מרובע עם בליטת תינוקות כמו גם כמה חתיכות ריהוט לא תואמות. כמעט כל מה שהשתנה מאז. נצא עם שלושה ילדים כמו גם מטען ענק של זיכרונות (וכאלה). הבחור הזה הוא עכשיו תלמיד כיתה א ‘.

כאשר העברנו מדף ספרים לארוז, גילינו מחדש מלאי נסתר של מוצצים בתוך שתי קופסאות מלוכלכות. גם הולדן וגם מילו השתמשו במוצצים שלהם לשינה עד גיל 3, כאשר רופא השיניים אמר להם שהגיע הזמן להמשיך הלאה. באותה תקופה, בטח הצהירנו כי נולדים תינוקות חדשים שידרשו את הבינקים האלה כמו שהיינו די יציבים (הולדן שאל אותי הבוקר אם תינוקות חדשים יקבלו אותם כמו שאמרתי, “לא, ewww” ). ערכנו טקס שלום שמח (!!) למוצץ כמו גם אמרנו את הפרידות הלבביות שלנו. עם זאת לא יכולנו לשאת לזרוק אותם. רק למקרה.

אני רוצה שהרגשתי רק עניין לימים הקרובים של ניסיון, אולם אני מוטרד ברגשות מעורבים. של התוכנית אני נרגש להחזיק שטח רב יותר למתוח כדי שנוכל להפריד בין המשתלה של סוייר מהמשרד לחדר האחסון; עם זאת, אני מצער לעזוב את הבית האחד שבני הבית שלנו הכיר. אני חושש שהמיקום החדש שלנו הוא גם הרבה מתקן. האם בניית אבק כמו גם חומרים יהיו מסוכנים לילדי הסקרנים ו/או לתינוק שלי חסר מושג? אני נבוך שלא נוכל לתפוס במיקום הקטן שלנו, כמו גם ידידותי לסביבה מקוונת וגם ללא עומס עם טביעת הרגל הקטנה שלנו. האם אנו באמת דורשים יותר מקום? זה כמו לספק את המכוניות והמשאית למיניוואן (שעשינו גם כן).

מיילל בצד, אני מבין שאני צריך להתעלם מהפחדים שלי כמו גם לזכור מה מצוין בזה. אני רוצה שאוכל לשים את הבית שלנו על מדף מלוכלך. רק למקרה.

הייתי רוצה לשמוע קצת מילה של עידוד מכל סוג שלכם שעברו הביתה עם ילדים.